מונאקו
המסלול במונאקו לא מאפשר מרוצים תחרותיים. זו אינה בעיה חדשה, והיא קיימת כבר כ-35 שנה ויותר. המסלול צר מדי, ללא ישורת משמעותית. העקיפה היא אירוע נדיר עד בלתי אפשרי במונאקו.
אבל, מונאקו מציעה, שנה אחרי שנה, את שעת הזהב של מרוצי פורמולה אחת, והשעה הזו מתרחשת בכלל ביום שבת, במקצה הדירוג.
כך למשל, בשנת 2023, פרננדו אלונסו באסטון מרטין כבר השיג את הזמן הטוב ביותר, רק כדי שמקס ורסטפן, בדקות האחרונות של מקצה הדירוג, יבצע הקפה בלתי נתפסת, כשהוא ממש משפשף את הקירות בסקטור השלישי, אבל בלי כל נזק לרכב – כדי לקחת ממנו את הפול. זו הייתה תצוגה נטו של נהג, ולשם שינוי, במסלול הצר של מונאקו, הצופים ממש יכולים לראות מי לוקח יותר סיכון, מי יותר אמיץ, ומי הולך על בטוח.
שנת 2026 לא הייתה שונה. הפעם מקס היה WITH הזמן הטוב ביותר, ואז קימי אנטונלי, שבשנת 2025 הייתה לו עונה פושרת מינוס במרצדס, נתן הקפה לפנתיאון וגנב ממקס את הפול.
מהעבר השני, מתחרה נוסף על עמדת הדירוג הבכירה, שארל לקלר, יצא להקפה מהירה ופשוט התרסק. לקלר נחשב בעיני רבים לנהג הטוב ביותר בפורמולה אחת בכל הקשור למקצה הדירוג. הוא הוכיח שוב, ולא בפעם הראשונה – שהוא לא ממלא את המשבצת הזו. רחוק מכך.
עוד נחזור ללקלר, גם ביום א' הוא לא ממש כיכב.
קימי אנטונלי
המרוץ במונאקו היה תצוגת הנהיגה הטובה והשלמה ביותר של אנטונלי מאז שהצטרף למקלארן.
כשטוטו וולף החתים אותו על חוזה ל-2025, קימי הוצג כ"כישרון דורי", או במילים אחרות – "יחיד בדורו".
במונזה בשנת 2024 מרצדס איפשרה לקימי להשתתף באחד ממקצי האימון בתור נהג מבחן. אנטונלי לא השלים אפילו הקפה אחת מהירה, וריסק את המכונית אל תוך הקיר, בפניית הפרבוליקה. ועדיין, במרצדס חגגו את העובדה שבאותה הקפה הוא לקח את אחת הפניות במהירות הגבוהה ביותר. אני נותרתי ספקן לגביו.
עונת 2025, עונת הבכורה של קימי במרצדס, הייתה מאכזבת. ג'ורג' ראסל, שנתן באותה שנה עונה כמעט מושלמת, האפיל עליו כמעט בכל מרוץ. בנוסף על כך, אנטונלי הירבה לשגות, וזה לא היה נדיר לראות אותו מסיים מקצה דירוג אחרי Q2 ולעיתים אחרי Q1.
ב-2026 אנחנו רואים אנטונלי שונה לגמרי. נדמה שהוא נכנס למכונת זמן ויצא עם רמת בגרות של אדם בן 30. אנטונלי ניצח חמישה מרוצים ברציפות, הישג שמעט מאוד נהגים אחרים השיגו. במונאקו, אתגר הנהיגה הגדול ביותר בפורמולה אחת, הוא לא ביצע אפילו שגיאה אחת במהלך כל סוף השבוע. יתר על כן, הוא נדרש לבצע שני זינוקים מעמידה במהלך המרוץ, ובשניהם הוא שמר על המיקום הבכיר, זאת בניגוד למרוצים קודמים בהם איבד מספר מקומות בכל זינוק.
לאחר הזינוק, ובמהלך כל המרוץ, אנטונלי שלט באופן מוחלט. ברצותו – מתח את הפער למקום השני בצורה משמעותית יותר, וברצותו – פשוט שמר על אותו פער ללא שינוי.
האם אנטונלי הוא "כישרון יחיד בדורו"? עדיין מוקדם לומר זאת. חסרים עוד מספר מרכיבים משמעותיים בפאזל, כמו אליפות אחת או יותר, לקיחת אליפויות בשתי קבוצות או יותר, מרוצים בהם הוא מזנק מאחור ועדיין מנצח, ניצחונות בגשם ועוד. אלו אבני דרך שמעטים השיגו: סנה, שומאכר, המילטון, ורסטפן – וזהו.
יחד עם זאת, אנטונלי צבר תועפות של קרדיט ב-2026, ונותר רק להמשיך לעקוב אחרי הסיפור המופלא שלו.
ג'ורג' ראסל
האדם האומלל ביותר במונאקו היה ראסל. במקצה הדירוג הוא היה רחוק מאוד מקימי, במכונית זהה, וזינק מהמקום השישי, ארבע עשיריות אחרי קימי. במרוץ הדברים לא השתפרו; ראסל צבר שני עונשים, שחלקם בכלל באשמת הקבוצה, וסיים במקום ה-12 ללא נקודות. זוהי טריטוריה לא מוכרת עבור ראסל. מאז שהצטרף לפורמולה אחת, הוא היה תמיד עדיף על בן הזוג שלו לקבוצה, כולל עונת הבכורה שלו במרצדס – 2022, עונה בה הוא גבר על לא אחר מאשר לואיס המילטון.
לפתע פתאום ראסל מוצא את עצמו מנגן כינור שני לנהג צעיר ולא מנוסה. בראיון לאחר המרוץ במונאקו, ראסל אמר שהוא פשוט מרוקן ואובד עצות. ראסל יצטרך לחפור עמוק כדי למצוא מחדש את דרכו. אני מאמין שזה יקרה, אבל אנטונלי לא פראייר.
שארל לקלר
במהלך כל סוף השבוע, ולמעשה גם במרוצים קודמים, לקלר התלונן על בעיות WITH הבלמים, שפשוט לא עובדים. במקצה הדירוג הוא ריסק את הרכב בהקפה המכריעה, והוא חזר לטעות גם במרוץ, כאשר התרסק בפנייה האחרונה. לקלר הזועם התלונן ש"זה בכלל לא אשמתו, אלו הבלמים שאשמים", אך לאחר מכן התברר שלקלר פשוט "גלש" אל פיסת אספלט שהחלה להתפרק, ואיבד שליטה על הרכב כתוצאה מכך. הנהג השני שכשל בדיוק באותה פנייה? לאנס סטרול. לא מועדון שמישהו רוצה להיות חבר בו.
פרארי
אמנם לואיס המילטון סיים שני את המרוץ במונאקו (בהיעדרו של מקס שכלל לא השתתף במרוץ עקב תקלה טכנית), אך בשום שלב המילטון ופרארי לא איימו על השליטה המוחלטת של קימי אנטונלי.
האליפות האחרונה שפרארי לקחה הייתה ב-2007. אליפות שנלקחה בעיקר בגלל בלגן ברמות תנ"כיות שהתרחש בקבוצת מקלארן באותה שנה.
מאז, במשך 19 שנים, פרארי לא לקחה אפילו אליפות נהגים אחת.
אני טוען בלהט שכדי שפרארי יזכו באליפות הם חייבים אחד משניים (רצוי את שניהם…):
-
מכונית שמהירה בפער מכל השאר, כמו זו של מרצדס בשנים 2014-2020, או רדבול ב-2023.
-
נהג משכמו ומעלה, שיכול לנצח מרוצים גם עם רכב שאינו המהיר ביותר, כמו מיכאל שומאכר, למשל ב-1996 – עונה שבה הוא ניצח עבור פרארי שלושה מרוצים בזכות יכולת נטו, ברכב שהיה לא פחות מגרוטאה.
לפרארי אין אף אחד משני אלה. לקלר הוחתם לשנים נוספות, אך הוא אינו מספק את הסחורה. נשאלת השאלה – מדוע פרארי לא מצליחה לתכנן ולייצר מכונית ששולטת בגריד? כסף לא חסר בפרארי, וגם המתקנים שלה לא נופלים מאלו של קבוצות אחרות.
התיאוריה שלי פשוטה: ריכוז הכישרונות הגדול ביותר בעולם של מהנדסי רכב נמצא במדינה אחת שאינה איטליה. זוהי אנגליה.
מהנדסים בכירים, כאלה שעושים אימפקט על קבוצה, הם לעיתים קרובות אנשים בעלי משפחה. מעבר לפרארי משמעותו רילוקיישן למשפחה שלמה, למדינה שדוברת שפה אחרת, שלא לדבר על רתיעה אנגלית מהתרבות האיטלקית של פרארי ששונה לגמרי מזו שלהם.
וכך פרארי מוצאת עצמה מוגבלת במידה רבה במאגר הכישרונות שזמין עבורה.
בקצב הנוכחי, נדמה שאוהדי פרארי יצטרכו להמתין עוד שנים ארוכות לתור זהב מחודש של הסקודריה.
