סיכום המרוץ באוסטריה

למעשה תוצאות המירוץ נקבעו או אפילו נחרצו – במהלך מקצה הדירוג.

מקס ורסטפן, שככל הניראה יכול היה לזנק למרוץ מהמקום השלישי, או אפילו מהשורה הראשונה – התרסק בפניה 9 המהירה, ממש בדקה האחרונה של מקצה הדירוג, כשנהגים מובילים היו במהלך הקפת הדירוג האחרונה שלהם. רד בול טוענים שהתאונה קרתה כתוצאה מתקלה במנגנון כלשהו בכנף האחורית. אני לא בטוח שזו האמת. למרוץ באוסטריה הגיעו שני הבעלים של חברת רד בול העולמית, וככל הניראה התנהלו שיחות עם מקס לגבי המשך דרכו. בסיטואציה כזו, כשכולם יודעים שמקס לא מרוצה מהרמה התחרותית של הקבוצה השנה, אני מאמין שיש סיכוי שברד בול פשוט התנדבו לקחת אחריות על התאונה. להערכתי מקס פשוט לחץ טיפה יותר מדי ואיבד את המכונית.

התאונה הזו גרמה ליציאת דגל צהוב. ראסל, שהיה בהקפה מהירה, נשמע לדגל הצהוב והאט מעט, אבל אנטונלי, הפחות מנוסה, פשוט הפסיק את ההקפה.

כתוצאה מכך ראסל זכה במיקום הבכיר בזינוק למרוץ כשאחריו שתי מכוניות הפרארי, אנטונלי, ומקס.

למעשה כאן הוכרע המירוץ

אנטונלי

קימי זינק מהמקום הרביעי וסיפק הקפת זינוק מרושלת שבמהלכה ירד מהמסלול לא פחות משלוש פעמים. כתוצאה מכך הידרדר למקום החמישי ובילה את שאר המרוץ בניסיונות לשפר את מיקומו. בסיום הגיע למקום השלישי, קרוב מאוד לורסטפן שסיים שני.  אלמלא הטעות של אנטונלי במקצה הדירוג, הוא ככל הניראה היה מנצח. הוא היה מהיר מראסל ורק טעויות בדירוג ובחלק הראשון של המרוץ גרמו לו לסיים שלישי. העניין עם אנטונלי, הוא שהוא אף פעם לא איטי. הוא עושה שטויות, שגיאות של נהג חסר ניסיון, אבל כשהוא לא שוגה, וזה מה שקורה רוב הזמן – הוא יותר מהיר מראסל. אחרי שמונה מרוצים ניתן לומר שזו מגמה ברורה ומובהקת.

ראסל אמנם ניצח וצמצם שוב את הפער מול אנטונלי במרוץ לאליפות, אבל לאורך זמן, לפחות כרגע, ניראה שהוא מתמודד מול נהג מהיר ממנו. ככל שקימי יתבגר, הוא יעשה פחות טעויות, וראסל בבעיה.

ורסטפן

כהרגלו, מקס נתן מרוץ מעולה באוסטריה. רד בול הגיעו עם upgrade למרוץ, ויתכן שיש לקבוצה סיבות לאופטימיות. יחד עם זאת, המסלול באוסטריה הוא מהחביבים על מקס, הוא ניצח בו מספר רב של פעמים. טוטו וולף, הבוס של מרצדס, טען שהמקום השני הוא נטו בזכות מקס. יהיה מעניין לראות את ורסטפן במרוץ הבא – בסילברסטון, מסלול בעל אופי שונה לגמרי, עם דרישות גבוהות במישור האווירודינמי וגם המישור הכח.

פרארי

פרארי הגיעו לאוסטריה מעודדים מניצחון של המילטון במרוץ הקודם, בברצלונה, אבל ביום המרוץ לא היו תחרותים. המילטון סיים חמישי, ולקלר במקום השמיני המרוחק. לפרארי יש בעיה גדולה מאוד עם יחידת ההנעה. היכולת שלהם לקצור אנרגיה מהמנוע החשמלי נמוכה משמעותית מזו של מרצדס. במסלול באוסטריה הם איבדו יותר מחצי שניה בישורות, מול מרצדס. בסילברסטון הבעיה הזו עשויה אף להחמיר, זה מסלול שקטעים נרחבים ממנו נלקחים במצערת מלאה. אין לפרארי סיבה להיות אופטימיים לקראת המרוץ באנגליה.

הסיקור הטלוויזיוני

הטוב

באוסטריה קיבלנו סיקור פשוט מדהים, של המאבק הצמוד בין המילטון לורסטפן. כל  זה בזכות רחפן שליווה אותם לאורך הקטע הקריטי בסקטור האחרון. אני לא זוכר זווית צילום כל כך ראליסטית של מאבק בין נהגים. הצילום היה פשוט מושלם.

הרע

הבמאי של ה FOM, הגוף שאחראי על שידור המירוצים, ממשיך לקבל החלטות מוזרות. שוב ראינו את המצלמה עוברת למכונית בודדת על המסלול כשיש מאבק צמוד בין שתי מכוניות. שוב ראינו את המצלמה מפסיקה לעקוב אחרי צילום האון בורד של נהג בהקפת דירוג מהירה. את זה אני עוד יכול להבין (אבל לא לקבל!) – המכוניות עדיין סובלות מסופר קליפינג בקצה הישורות. הדעיכה האיטית של המהירות, ובעיקר של רעש המנוע, לא עושים יחסי ציבור טובים לפורמולה אחת. למה שלא נסתיר את האמת מהצופים?

המכוער

צפיתי (בשידור חוזר) בחלק קטן מהמרוץ, בערוץ 58. הפרשנות הישראלית הלתי נסבלת. אילדיס מפיק פנינים לא קיימות ("דפיוזר אחורי", כאילו שיש דיפיוזר קידמי), וקורפל מדבר בשפת רחוב ( "פרארי אכלו אותה הכי הרבה כתוצאה מהתאונה של ורסטפן"). הצמד הזה משדר יחד כבר עשרים שנה. אין שום שיפור וגם לא יהיה. ליבי על חובבי פורמולה אחת בישראל שניזונים מפרי הביאושים הזה.