הייתה לנו עונה מותחת השנה, עם תחרות צמודה מאוד בין המכוניות, הפער בעשיריה הראשונה במקצה הדירוג היה כנראה הנמוך בהיסטוריה, מה שמרמז על אותה תופעה שקורית כשלא משנים תקנות במשך מספר שנים – שיווין כוחות יחסי בצמרת. הפעם הספיקו ארבע שנים כדי להגיע לשוויון היחסי הזה, וכמובן שזה כל כך טוב וכל כך צמוד, עד שבשנה הבאה יהיו לנו תקנות טכניות חדשות, ונוכל לצפות לפערים הרבה יותר גדולים. על 2026 אכתוב בנפרד, כאן אתמקד באספקט הכי חשוב והכי מעניין: הנהגים.

נהגים שלא צריכים להיות על הגריד ב 2026:

מקום שלישי: אסטבן אוקון.

אוקון מתחרה בפורמולה אחת כבר עשר שנים, עם הפסקה של שנה כנהג רזרבי במרצדס.

לאוקון יש סיפור חיים מעניין, הוא לא הגיע ממשפחה עשירה, ומשפחתו הימרה על הכל כדי להביא אותו לפורמולה 1. 

היו לו שנים סוערות בפורס אינדיה, מול פרס, היה לו ניצחון אחד ברנו בהונגריה, כשפרננדו אלונסו מאחוריו מכוון תותח 40 מילימטר לכל מכונית שרק ניסתה להתקרב, אבל מעבר לזה יש לו מעט מאוד להראות.

השנה הוא הביא פחות נקודות בהאס מאשר בן זוגו לקבוצה – אוליבר ברמן, שלמרות שעשה לא מעט שטויות, הצטיין במהלך המחצית השניה של העונה, והיה מהיר מאוקון רוב הזמן. נזכיר שמדובר פה על רוקי.

אוקון מקיף מסלולי פורמולה 1 כבר עשר שנים, ללא מטרה. הוא צריך ללכת הביתה.

מקום שני: לאנס סטרול

לסטרול הייתה עונה לא רעה, בעיקר במובן שלא היו לא רגעים מביכים סטייל ברזיל 2024. יחד עם זאת, צריך לשאול שאלה מאוד פשוטה: נניח שלורנס סטרול פושט את הרגל ומוכר את קבוצת אסטון מרטין. האם יש קבוצה על הגריד שתנסה להתמודד על שירותיו של סטרול? אין אחת כזאת. סטרול משתרך לו מאחור, מובס בסטטיסטיקות מול פרננדו אלונסו, שלדעתי האישית נמצא כבר הרבה מעבר לשיאו. 

סטרול נמצא בפורמולה אחת רק בגלל הכסף של אבא שלו. הוא תופס מושב שיכול היה לשבת בו רוקי כשרוני. איזה בזבוז. אני הייתי שמח לראות אותו יוצא מהסבב, מה שגם יאפשר לו לחיות חיים יציבים וקיים זוגיות, אפשר עם דוגמנית ישראלית.

מקום ראשון: לואיס המילטון.

אני אוהב את לואיס. הוא נתן לספורט הרבה יותר מאשר שבע אליפויות, 105 ניצחונות ו 104 מיקומים בכירים בזינוק. הוא מודל לחיקוי ומספק השראה לאינספור נערים צעירים בכל העולם, והוא גם לא היסס להתבטא בנושאים שעלו לו במקרים רבים בפופולריות שלו. לואיס המילטון הוא גיבור.

ב 2025 המילטון המשיך את מגמת ההידרדרות שלו. הראשון שמכיר בזה הוא המילטון עצמו. לאחר אחד המרוצים, באחד מראיונות רבים בהם הביע תסכול אדיר מעצמו, הוא אמר את המשפט הפשוט: 

“I am not fast”

וזוהי האמת העצובה. לואיס כבר לא מהיר. 

למרבה הצער לאוהדים בפורמולה אחת יש זיכרון קצר, ואני מכיר אישית אוהדים שלאורך השנים טענו שהוא הגדול מכולם, והיום אומרים הוא השיג את כל ההישגים שלו "רק בזכות המכונית".

נזכיר כאן שבעונה הראשונה שלו בפורמולה אחת, הוא הוצנח למקלארן, מול פרננדו אלונסו שהיה אז אלוף העולם ובשיא כוחו. כבר במונאקו המילטון התלונן שלא נותנים לו להתחרות באלונסו, ואלמלא הבלגן הנוראי שהיה במקלארן באותה שנה – הוא היה אלוף העולם כבר בשנה הראשונה שלו.

ב 2008 הוא כבר היה אלוף, עם מקלארן, ובמרצדס הוא סיפק אינספור מרוצים אייקוניים, בדרך לשש אליפויות. המילטון שייך למועדון מאוד אקסלוסיבי, שיש בו רק עוד שניים או שלושה חברים – כשרונות שהם יחידים בדורם.

תהילתו של המילטון נמצאת בעברו. אין לי ספק שקודמו בפרארי, קרלוס סייינז, היה מביא הרבה יותר נקודות ב 2025, אלמלא הוחלף על ידי לואיס.

המילטון מקווה לנס ב 2026, רכב שיתאים טוב יותר לסגנון הנהיגה שלו. גם אם פרארי תהייה תחרותית, יש לי ספק רק אם לואיס יוכל לנצל את הפוטנציאל שלה. 

לואיס צריך לפרוש. הוא סיים.

נהגים שלא ברור עד כמה הם טובים:

מקום שני: פרננדו אלונסו

אלונסו מתחרה בפורמולה אחת כבר 25 שנה. זה מספר בלתי נתפס. הוא מוערך מאוד על ידי רוב הפרשנים שאני עוקב אחריהם. בשנים האחרונות הוא נוהג עבור קבוצת אסטון מרטין, לצידו של סטרול שכבר הוזכר פה למעלה, ומביס אותו רוב הזמן בקלות. יחד עם זה, ב 2025 לא ראינו ניצוצות של יכולות ממנו, וכן ראינו טעויות על המסלול, האחרונה שבהן – ספין בקטאר. אלונסו נמצא בפורמולה אחת בשביל מטרה אחת בלבד: ניואי+ מנוע מרצדס+קבוצה גדולה של מהנדסים ומנהלים איכותיים שלורנס סטרול גייס לקבוצה לקראת 2026. 

אם אסטון מרטין יבנו מכונית תחרותית ל 2026, אני לא בטוח שנדע את זה. סטרול הבן לא בדיוק חורך מסלולים, וכל מה שאנחנו יודעים על אלונסו זה שהוא יותר טוב ממנו. נחכה ונראה.

מקום ראשון: שארל לקלר.

גם לקלר נהג מאוד מוערך. פרשנים רבים טוענים שב 2025 הוא הוציא מהפרארי הרבה יותר ממה שהיה בה, ואכן הוא השיג ב 2025 שבעה פודיומים ופול פוזישן אחד, בהונגריה. 

בסיכום השנה של האתר המוערך The-Race, הפרשנים בחרו בו כנהג השלישי באיכותו ב 2025, וקהל העוקבים בחר בו למקום החמישי.

אין ספק שלקלר הוא נהג נהיר, בוודאות נמצא ברבע העליון של היבול הנוכחי של נהגי פורמולה 1. 

יחד עם זאת, יש לו יותר מדי מרוצים לא מוצלחים, קריאות של תסכול (על הקבוצה ובעיקר על עצמו) בקשר, ואני לא בטוח עד כמה הוא מסוגל לנהל קמפיין על אליפות העולם, גם בהינתן מכונית תחרותית. אולי פרארי סוף סוף ייצרו אחת כזאת ל 2026. אני בספק.

הנהג המאכזב של 2025:

קימי אנטונלי

אנטונלי הגיע לפורמולה אחת ב 2025 כהבטחה ענקית. 

במירוץ במונזה ב 2024 מרצדס איפשרו לו להשתתף ב FP1. אנטונלי התרסק כעבור הקפה אחת בלבד, אבל כל העולם ואחותו התלהבו מהמהירות שלו בכל מני פניות במסלול, לפני שהתרסק בפרבוליקה, וטוטו וולף הכתיר אותו בתור אלוף עולם עתידי.

ב 2025 אנטונלי סיפק רוב הזמן ביצועים חיוורים, פיגר אחרי על ידי בן קבוצתו רוב הזמן, ולא באמת ראינו ממנו אפילו מרוץ אחד מדהים. אנטונלי אמנם  השיג שלושה פודימיומים (אחד מהם בוגאס בזכות פסילה כפולה של מקלארן), וזינק שני פעם אחת, אבל לעומת ההייפ שנבנה סביבו לפני העונה  – הוא אכזב. 

לא רק שהוא לא אחד הנהגים הטובים ב 2025, הוא אפילו לא הרוקי הכי טוב.

הנהגים הטובים ביותר של 2025:

השאלה שצריכה להישאל כאן היא זו: בהינתן ואתה מנהל קבוצת מקלארן ב 2026, ונניח לרגע שהתקנות לא משתנות, מי הם הנהגים שהיית בוחר לקבוצה, בהנחה שאתה יכול לבחור כל נהג? 

הנה התשובה שלי:

מקום שישי:קרלוס סיינז

לסיינז הייתה התחלה קשה בוויליאמס ב 2025. במחצית הראשונה של העונה אלבון האפיל עליו. לאחר תקופת ההסתגלות סיינז הראה מה שהוא יודע. זה כלל שני פודיומים, מה שעזר לוויליאמס להשיג את המקום החמישי באליפות העולם, הראשונה אחרי 4 הגדולות. 

בהינתן מכונית תחרותית, לי אין שום ספק שסיינז יכול להביא ניצחונות, וגם לגבור לעיתים קרובות על נהגים כמו לנדו נוריס. 

מקום חמישי: לנדו נוריס

נוריס הוא אלוף העולם של 2025. בחלקה האחרון של העונה הוא עמד בלחץ, סיפק את הסחורה באוסטין (שני), ברזיל ומקסיקו (ניצח), ועשה מה שצריך כדי לזכות באליפות בקטאר ואבו דאבי. 

הבעיה היא שיש  שם הרבה אפור. הרבה יותר מדי. 

היכולות של נוריס לנהוג במכונית כשהוא מתחרה ישירות מול נהגים אחרים על המסלול, מה שנקרא race craft, אינן גבוהות. זה בלט מאוד במיאמי, כשפיאסטרי עקף את מקס בקלות, ונוריס היה צריך מספר הקפות רב כדי למצוא את העקיפה, כל זאת במכונית שהיה לה יתרון גדול. 

נוריס יכול לנצח מרוצים כשהוא מזנק בחזית. אתם לא תראו ממנו לעולם הצגה כמו זו שמקס נתן בברזיל השנה. מחוץ למסלול הוא מחצין אישיות עדינה ושברירית. במאבק צמוד על אליפות, נהגים כמו ראסל, ורסטפן ואפילו פיאסטרי (כשהוא לא בנפילה חופשית), אוכלים אותו לארוחת בוקר. 

נוריס סיים את שנתו השביעית בפורמולה אחת. כולן במקלארן. הוא חלק אינטגרלי מהקבוצה. האם הוא האיש הנכון? מסופקני.

מקום רביעי: אייזק ח'גאר

חג'אר התחיל את העונה בצורה מזעזעת – התרסק בהקפת החימום של המרוץ הראשון באוסטרליה, והתנחם בזרועותיו של אנתוני המילטון. זו הייתה הנקודה הכי נמוכה של ח'גאר ב 2025. משם הוא רק עלה. 

ועוד איך עלה.

זינק שלוש פעמים משלוש השורות הראשונות, כולל זינוק אחד מהשורה השניה, סיים שלושה מרוצים בשש המכוניות הראשונות, כולל פודיום אחד בזנדוורט, וניגב את הרצפה עם בן זוגו לקבוצה ליאם לאוסון – 15-7 במרוצים ו 16-6 במקצי הדירוג.

חג'אר בחור עם דם חם, מתואר כמעט ארוגנטי על ידי עיתונאים שראיינו אותו לאורך העונה (תכונה לא רעה לנהג פורמולה אחת), ולעיתים קרובות כועס על כולם בקשר במהלך המרוצים. התכונה האחרונה הזו היא אולי עקב האכילס שלו – סוג של אובדן עשתונות במצבי לחץ. 

ויחד עם כל זה, הוא סיפק בעיני עונת רוקי נהדרת. הוא כישרון אדיר.

נותר רק להתפלל לשני דברים: שרדבול יספקו מכונית ומנוע תחרותי ב 2026, ושהמכונית תהיה גם ידידותית לכל נהג, לא רק למקס. 

אם שני התנאים האלה יתמלאו, אנחנו עשויים לראות ב 2026 נהג תחת לחץ, נהג שלא רגיל להפסיד לבן הזוג שלו לקבוצה, ואני מתכוון למקס ורסטפן. 

מקום שלישי: אוסקר פיאסטרי.

אף אחד לא יודע מה באמת קרה לפיאסטרי אחרי מונזה השנה, אבל כולם יודעים שהוא צלל. בבאקו הוא התרסק בהקפה הראשונה. באוסטין הוא היה מעורב בתאונה לזינוק לספרינט ופרש. את המרוץ סיים חמישי הרחק מאחור. גם במקסיקו וברזיל הוא סיים חמישי, עמוק בתקופת הדיכאון הבלתי מוסברת שלו. בקטאר ואבו דאבי הוא סיים שני, אחרי מקס. 

העניין הוא, שעד מונזה, הוא היה רוב הזמן מהיר מנוריס, והיה עדיף עליו לא רק בתוצאות, אלא באיך שהשיג אותן. פיאסטרי סיים את העונה השלישית שלו בפורמולה אחת. הקלישאה אומרת שהוא יהלום לא מלוטש. אני חושב שהוא נהג מהיר, מהיר מאוד. יש לו אופי חזק ועמיד, ונשאר לו רק להבין מה קרה לו בתקופת הצלילה. 

אני הייתי בוחר אותו בכל יום על פני נוריס. עתידו לפניו.

מקום שני: ג'ורג' ראסל.

צריך מזל בחיים. לראסל – אין. הוא הצטרף למקלארן ב 2022, בדיוק כשהסתיימה תקופת השליטה שלה.

הוא התמודד מול המילטון, לא נפל ממנו, וב 2024 גם גבר עליו.

ב 2025 ראסל הוציא מהמכונית כל מילימטר של פרפורמנס, ולעיתים קרובות הוציא ממנה יותר ממה שהיה לה לתת.

הוא הנהג על הגריד שעשה הכי מעט טעויות, פחות אפילו ממקס ורסטפן. כשהרכב היה בכיוון – ראסל הוציא ממנו את המקסימום, כולל שני ניצחונות בקנדה וסינגפור, שניהם מהפול. הוא סיים את העונה עם תשעה פודיומים, במקום הרביעי, אחרי מקס ושתי המקלארנים. מישהו יכול היה לבקש יותר?

לראסל יש עוד תכונה אחת, שאין לאף אחד ברבע הראשון של הגריד, תכונה שאין לאף נהג אחר בכנופיה הזו – הוא לא מפחד ממקס ורסטפן, ואם אתם שואלים אותי – ורסטפן קצת מפחד ממנו.

תנו לראסל רכב תחרותי, ויש רק נהג אחד על הגריד שיכול לגבור עליו – 

מקום ראשון: מקס ורסטפן

בשנת 1993, איירטון סנה הגדול נתן את העונה הטובה ביותר שלו. הוא נהג במכונית מקלארן, שהונעה על ידי מנוע פורד "סידרתי", במובן הזה שהיה נחות ממנוע הפורד שהיה בבנטון של מייקל שומאכר. מקלארן גם פיגרו אז טכנולוגית. אמנם בקרת המשיכה שלהם הייתה מעולה, אבל המתלים האקטיביים לא התקרבו לרמה של אלו שהיו מותקנים בוויליאמס-רנו ששלטה אז על המסלול ללא עוררין. 

סנה סיים את העונה רביעי, אחרי שתי מכוניות הוויליאמס ושומאכר.

באותה עונה, מתוך 16 מרוצים – הוא ניצח חמישה. חמישה מרוצים שאף נהג אחר לא היה מסוגל לנצח במקלארן, כולל אולי הניצחון הגדול ביותר של נהג כל הזמנים – במרוץ בדונינגטון. 

ב 1993 סנה גם היה מעורב בתקרית מבישה: הוא הוביל במירוץ בסוזוקה, בדרך לניצחון. זה גם היה המרוץ הראשון של אחד אדי ארווין, שנהג אז בג'ורדן ופיגר בהקפה מלאה אחרי סנה. רצה הגורל ולאחר החלפת צמיגים, ארווין יצא למסלול ממש אחרי סנה, והיה מהיר ממנו על צמיגים טריים. אין חוק שאוסר על סמן אחורי לעקוף את המוביל, וארווין, שמאז ועד היום, לא היה לו כבוד לאף אחד, למעט לכסף, עקף את סנה על המסלול.

סנה, בלשון המעטה, לא אהב את זה שנהג צעיר עוקף אותו, ולאחר המירוץ מצא את אירווין ופשוט נתן לו מכת אגרוף. למזלו של סנה כל זה קרה ב 1993, הרבה לפני עידן הניידים, התקרית הזו, שהעיבה על עונה ענקית, לא צולמה.

למקס ורסטפן לא היה את המזל הזה. 

בשנת 2018 במירוץ בברזיל, אסטבן אוקון שהיה, בדיוק כמו ארווין ב 1993, הקפה אחת אחרי מקס, אבל על צמיגים חדשים, ניסה לעקוף את מקס. זה נגמר כך –

לאחר המירוץ, במהלך הליך השקילה של הנהגים, ורסטפן התעמת עם אוקון פיזית וממש דחף אותו. התקרית הזו כן צולמה. 

במרוץ בברצלונה השנה, בזינוק מחודש לאחר מכונית בטיחות, מקס מחליק בפניה האחרונה ונעקף על ידי לקלר, וגם על ידי ראסל, שקצת איבד שליטה בדרך ודחף את מקס אל שביל המילוט. מקס חזר למסלול, לפני ראסל, אבל קיבל הוראה מהקבוצה להחזיר לו את המיקום. מקס לא כל כך אהב את הבקשה הזו, האט כדי לתת לראסל לעבור אותו, אבל אז התנגש בו. בכוונה. 

זו הייתה הפעם הראשונה שנהג פורמולה אחת התנגש בכוונה בנהג אחר, מאז……סנה בסוזוקה 1990. 

שני אירועים שונים לגמרי, בנסיבות ומהירויות שונות, אבל ההקבלה ברורה.

ב 2025 מקס ורסטפן נתן עונה גדולה, ענקית. הטובה ביותר שלו בפורמולה אחת. מצוייד במכונית שלא הייתה בשום שלב המכונית המהירה ביותר, הוא ניצח יותר מרוצים מכל אחד אחר, והשיג פול פוזישנס יותר מכל אחד אחר. 

אלמלא אותה תקרית מכוונת בברצלונה הוא היה אלוף עולם. 

אם יש מהלך אחד שמייצג את הגאונות של ורסטפן, זו העקיפה שלו להובלה בזינוק למרוץ באימולה.

Race Highlights | 2025 Emilia-Romagna Grand Prix

אני ממליץ לכם לצפות במהלך הזה, ואז לצפות בו שוב, ושוב.

ורסטפן ניצח מרוצים שאף אחד אחר לא היה יכול לנצח ברדבול.

הדעה המקובלת היום בפורמולה אחת היא שהנהג המהיר ביותר על פני הקפה אחת הוא שארל לקלר.

זו שטות. הנהג המהיר ביותר על פני הקפה אחת, על פני סטינט ועל פני מרוץ – הוא מקס ורסטפן. 

במהלך העונה הוא החליט להשתתף במרוצי סיבולת בליגה ייעודית לכך, שמתחרה רק ב מסלול בנירבורגרינג. הוא היה צריך לעבור יום של לימודים תיאורטיים וגם הדרכה מעשית על ידי נהג מרוצים. הוא התייצב כמו תלמיד ממושמע ועבר את הסדנה. לאחר מכן השתתף במרוץ הראשון שלו, עם מכונית שהספק המנוע שלה הוגבל בגלל חוסר נסיונו, וסיים שביעי. לאחר פחות מחודש הוא זינק למרוץ הראשון שלו בקטגורית ה GT-3 ופשוט ניצח אותו.

בשנת 2025 מקס ורסטפן שלט ללא עוררין בפורמולה אחת. היחידים שגברו עליו הם מהנדסים אנונימיים שתכננו את המקלארן.