סיכום המרוץ בלאס וגאס.
מן הסתם הנקודה הכי מעניינת (ואולי היחידה שמעניינת) היא פסילתן של שתי מכוניות המקלארן וההשפעה של אירוע זה על האליפות, אנחנו נדבר בהרחבה על הפסילה הזו, אבל לפני כן נתייחס למרוץ:
הסיפור, כמו במרוצים לא מעטים השנה, היה פשוט: ורסטפן זינק טיוב יותר מנוריס, למרות שזינק שני, ומשם אף אחד לא סיכן אותו. למרבה הצער זהו הסיפור שמאחורי לא מעט מרוצים – מאוץ אל הפניה הראשונה ומשם פשוט צריך לא לעשות שטויות – ומנצחים.
אבל המציאות יותר מורכבת. מדוע בעצם מקס זינק טוב יותר?
המירוץ בוגאס נערך בשעת ערב בוגאס. הטמפרטורות צונחות בשעה כזו, וזה קריטי עבור הנהגים להגיע לעמדתם בגריד כשהצמיגים חמים. ככל שהם חמים יותר – האחיזה במאוץ הזינוק טובה יותר. הם פשוט נדבקים טוב יותר למסלול ומחליקים פחות.
במהלך הקפת החימום הקבוצות מדריכות את הנהגים מה לעשות כדי להביא את הצמיגים לטמפרטורה אידיאלית. נוריס התבקש על ידי מקלארן לבצע חמישה burnouts (זאת אומרת האצה מהירה ממהירות יחסית איטית כדי לחמם את הצמיג), אבל הוא היה עסוק בלהביט במראות ולדווח לקבוצה שמקס לא שומר על מרחק מקסימלי ממנו. התקנה קובעת שבהקפת החימום אסור למכוניות להתרחק זו מזו יותר ממרחק מסוים, ונוריס היה עסוק בזה. מי מכם שיש לו גישה, יכול ממש להאזין לקשר של נוריס בהקפת החימום ולשמוע את השיחה עם הקבוצה.
ורסטפן דווקא כן הקפיד על טמפרטורת הצמיגים, וכתוצאה מכך פשוט זינק טוב יותר. נוריס נשר למקום השלישי ובמשך הקפות ארוכות השתרך אחרי ראסל, עד שעקף אותו בהקפה ה 34. מקס היה מעבר להישג יד בשלב זה.
ביקום מקביל, נוריס היה מזנק טוב יותר, ומנצח את המרוץ. פורמולה אחת פורחת היום עם מיליוני אוהדים, מדיה חברתית אולטרה פופולרית, אבל מאחורי כל מסך העשן הזה, מספר גדול של מרוצים מוכרעים בחצי הדקה הראשונה של המרוץ.
הפסילה של מקלארן.
מקלארן נפסלו עקב שחיקת יתר של לוחיות ההחלקה המוטמעות בלוח הנמצא בצמוד לרצפת המכונית. אלו העובדות היבשות. אני מוצא לנכון לתת כאן הסבר מעמיק לארוע הזה, שכן הוא לגמרי לא מובן לחובב הממוצע.
נתחיל מהבסיס: מכוניות פורמולה אחת מייצרות כח הצמדה. זה כח זהה לכוח העילוי שגורם למטוסים להתרומם באוויר, אבל פועל בכיוון ההפוך, ולכם מצמיד את המכוניות לאדמה. תכליתו של כח ההצמדה אחת ויחידה – לאפשר למכוניות לקחת את הפניות במהירות גבוהה יותר מאשר הן יכולות בלעדיו. הכנף הקדמית מייצרת הצמדה, וכך גם הכנף האחורית. החיסרון הגדול של כח ההצמדה הוא שהכנפיים זקוקות לאוויר "נקי" כדי לייצר הצמדה. באוויר נקי, אני מתכוון לאוויר שאין בו מערבולות או אפקטים דומים.
כשמכונית F1 עוקבת אחרי מכונית אחרת במהלך מרוץ, צריך להבדיל בין ההתנהגות בישורת לבין ההתנהגות בפניות. כשמכוניות בישורת – אין שום צורך בהצמדה ואותו אוויר מלוכלך שמגיע מהרכב שבחזית, לא מפריע למכונית העוקבת. יש אפקט אחר שנקרא slipstream שדווקא עוזר למכונית העוקבת אבל נתעלם ממנו כאן.
אבל, כדי שהמכונית תוכל להגיע אל הישורת במרחק קטן מזו שלפניה, היא חייבת להיות צמודה אליה בפניה או הפניות הקודמות לישורת. כאן נכנס אפקט האוויר המלוכלך לפעולה. ברגע שהמכונית העוקבת עוברת דרך אוויר מלוכלך (בגלל שהמכונית המובילה יצרה בו מערבולות), היא מאבדת הצמדה, ולכן חייבת לקחת את הפניה במהירות מעט איטית יותר – ולא יכולה להיצמד.
עד כאן הגדרת הבעיה.
הפתרון, וזה פתרון שקיים כבר 45 שנה, הוא די גאוני: אפשר להשתמש ברצפת הרכב כדי להאיץ את האוויר שזורם מתחת לרצפה. כתוצאה מכך, מבלי להיכנס לפיזיקה של זרימת נוזלים, ניתן לומר בפשטות – שתמיד יש שם פחות אוויר מאשר מעל המכונית. נוצרים הפרשי לחצים, והמכונית נצמדת לקרקע ויכולה לאחוז בפניות.
לזה קוראים אפקט קרקעי. ויש איתו בונוס ענקי: זה לא משנה אם האוויר שזורם מתחת לרכב נקי או מלוכלך. כל מה שחשוב זה שהוא יואץ כשהוא זורם מתחת למכונית. במילים אחרות: הצמדה ללא המחיר של חוסר יכולת לעקוב.
כאמור, האפקט הקרקעי קיים בפורמולה אחת החל מ 1979. באמצע שנות ה 80 ננקטו אמצעים כדי למזער אותו באופן משמעותי (מכיוון שהמכוניות פשוט הפכו להיות מהירות מדי בפניות, וזה היה פשוט מסוכן מדי), אבל האפקט הזה לא נעלם לגמרי בשום תקופה. בתחילת שנות ה90, אחרי האיסורים, הרצפה עדיין הייתה אחראית לכ 40 אחוז מכוח ההצמדה שהמכוניות יצרו.
ב 1 למאי 1994 הכל השתנה. איירטון סנה הגדול, נהג שהיה לאגדה עוד בחייו, נהרג במסלול אימולה, בתאונה שלפי התיאוריה שרווחה, נגרמה, לפחות בחלקה, עקב ירידת לחץ בצמיגים שלו (תחת מכונית בטיחות), מה שגרם לרכב לרדת נמוך מדי ולהחליק על המסלול ללא יכולת ניהוג. סיבת התאונה של סנה מעולם לא נקבעה חד משמעית, ואולם הגוף המארגן יצא בעקבותיה בשורה של צעדים מיידים. אחד מהם היה להתקין לוח עץ מתחת למכונית שיגרום לה להיות מעט יותר גבוהה מעל המסלול (וגם לאבד מאפקטיביות כח ההצמדה). על מנת למנוע מהקבוצות לכוון את המכונית כך שהיא תשחק לאט את אותו לוח, הותקנה תקנה ששום שלב אסורה שחיקה של יותר ממילימטר אחד של הלוח הזה.
מספר מרוצים לאחר שהותקנה תקנת לוחות העץ (באמצע העונה, כן?), מייקל שומאכר נפסל מהמירוץ בספא (בו ניצח), עקב שחיקה מואצת של הלוח, שקרה ככל הנראה כתוצאה מספין שקרה לו במהלך אחת ההקפות.
כדי למנוע מצב שבו יש שחיקת יתר של הלוח עקב אירוע חד פעמי, הותקנו בלוח מספק לוחיות החלקה (skid blocks). הלוחיות האלו עשויות טיטניום (שאר הלוח עשוי מחומר פלסטי מרוכב), והן כמובן עמידות הרבה יותר לשחיקה.
כהערה צדדית, אותן לוחיות טיטניום גם מייצרות מעין גיצים בכל פעם שהמכונית פוגעת ברצפה, וזה יוצר אפקט יפה לעין, שגורם לרומנטיים בינינו לחשוב שמדובר פה על מפלצות יורקות אש.
ב 2022, אחרי מחקרים מקיפים, שמטרתם הייתה ליצור נוסחה שתתמודד עם בעיית האוויר המלוכלך והקושי בעקיפות, נכנסו לתוקף תקנות טכניות חדשות, שאפשרו, באופן מכוון, אפקט קרקעי ה-ר-ב-ה יותר חזק.
מאז ועד היום הקבוצות מנסות כמובן לכוונן את המכוניות כך שתהיינה כמה שיותר קרובות למסלול. כמה שיותר נמוכות. ככל שהרכב נמוך יותר, נוצר במרווח שבין הרצפה לכביש, ואקום יחסי גדול יותר – והצמדה גדולה יותר.
לא ניתן להפריז בחשיבות הנמכת המכונית. זהו האלמנט הקריטי ביותר בפורמולה אחת כיום, בהקשר לאחיזה, ביצועים, ניצחונות ואליפויות. הבעיה היא שצריך מאוד להיזהר לא לעוף קרוב מדי לשמש, וזה בדיוק מה שקרה למקלארן בווגאס, הם כיוונו את המכוניות לגובה נמוך מדי וכתוצאה מכך – נפסלו.
מה הלאה?
כתוצאה של הפיאסקו של מקלארן בווגאס, הפער בין מקס ורסטפן ללנדו נוריס, הוא 24 נקודות. נותרו שני מרוצים ו 58 נקודות בקופה.
פער של 24 נקודות אמור להספיק. אם הוא מסיים את מרוץ הספרינט ואת מרוץ הגרנד פרי של קטאר לפני מקס – הוא אלוף. קטאר גם נחשב למסלול שבו מקלארן מצטיינת. האליפות אמורה עדיין להיות בכיס של נוריס. אלא שזהו העניין. אנחנו מדברים פה על לנדו נוריס, שאמנם נמצא בתקופה טובה, אבל אנחנו יודעים שהוא לא בהכרח עמיד בלחץ, נוטה לטעויות במצבים כאלה.
מולו ניצב לו מקס ורסטפן. לורסטפן יש מבנה אישיותי כמו של המחסל מסרטי שוורצנגר. הוא לא מרגיש כלום, בטח לא לחץ, הוא לא עוצר אף פעם, אין לו תקופות של צניחה בביצועים. רמת הביצועים שלו קבועה ונמצאת מחוץ לסקאלה. רק נוריס יציב ועמיד יכול לגבור עליו, כבר היו לנוריס מרוצים השנה בהם הוא ניצח בצורה משכנעת. גם בתקופה האחרונה.
ההימור שלי הוא על מקס.
