בקטאר, עקב חשש לבעיות עם הצמיגים, הוגבל משך השימש בכל סט צמיגים ל 25 הקפות. מכיוון שבמרוץ יש 57 הקפות, נגזר מכך שכל הנהגים יצטרכו לעצור פעמיים.
מקלארן ובעיקר פיאסטרי שלטו בקטאר. הם היו המהירים ביותר במקצה הדירוג לספרינט, בספרינט עצמו, במקצה הדירוג וגם במרוץ. אלא שמקלארן כקבוצה, וגם הנהגים שלה, אינם חדלים מלחלק מתנות. אני מעולם לא ראיתי קבוצה עם יתרון ביצועים כזה גדול, דופקת את המרוצים של ואת הנהגים שלה, מרוץ אחרי מרוץ, באופן עקבי.
המתנה הראשונה שמקלארן ונוריס נתנו לורסטפן הייתה בזינוק. פיאסטרי זינק ראשון ואחריו נוריס ומקס. זה היה ברור לגמרי לכל בר דעת שנוריס ידפוק את הזינוק והוא אכן עשה את. ורסטפן יצא שני מהפניה הראשונה ונוריס איבד מיקום אחד. לקח שנוריס צריך לקחת ל 2026: לשפר את הזינוק ולהיות יותר אגרסיבי בכניסה לפניה הראשונה. תסריט: מקס ונוריס מתנגשים בפניה הראשונה. תוצאה? מקס אפקטיבית מחוץ לאליפות, אך אבוי, פיאסטרי (גם הוא במקלארן, כן?), סוגר את פער הנקודות על נוריס. מקס ידע את זה והוא ידע שנוריס יודע שהוא יודע את זה. אם למדנו משהו ב 10 השנים שמקס מתחרה – הוא מבין רק כח. אבל במקלארן כולם קדושים ולא משחקים מלוכלך.
ועדיין, בשלב זה המרוץ היה בידיים של מקלארן.
בהקפה השביעית הייתה תאונה בין הולקנברג לגאסלי שגרמה ליציאת מכונית הבטיחות. העובדה שזה קרה בהקפה השביעית היא סופר קריטית: בשלב זה נותרו בדיוק 50 הקפות, מה שאומר שאפשר להכנס לפיט ולהחליף צמיגים תוך איבוד זמן ומיקום מינימליים, ולבצע רק עוד עצירה אחת בהמשך המרוץ. זאת ההחלטה הנכונה והכי פשוטה בעולם. כל הקבוצות בחרו בה. חוץ ממקלארן זאת הנקודה שבה המירוץ הוכרע. בשלב זה עמדו בפני מקלארן מספר אפשרויות:
- שני הנהגים נכנסים לפיט. זו אסטרטגיה נכונה אבל נוריס היה מפסיד זמן ומיקום מכיוון שהיה צריך לחכות שהצוות יסיים עם פיאסטרי ויתפנה אליו, עניין שהיה עולה לו ב כ 4 שניות ובמספר מקומות. כמו כן, זו אסטרטגיה לא הוגנת, שכן היא מקפחת את נוריס, ומקלארן שהם כזכור אלופי ההגינות – לא בחרו באסטרטגיה זו.
- רק פיאסטרי נכנס לפיט ונוריס נשאר בחוץ וכך לא מאבד זמן בעצירה איטית. אסטרטגיה כזו הייתה מעניקה את הניצחון לפיאסטרי, אבל במקלארן לא רצו להפלות את נוריס לרעה, לכן לא בחרו בה.
- פיאסטרי נשאר בחוץ, ונוריס מקבל הוראה לעשות מה שמקס עושה – אם מקס עוצר – לעצור, והפוך. בצורה זו מקלארן הייתה שומרת לעצמה את שתי האפשרויות. שימו לב שבקטאר היו למקלארן שתי עצירות של 1.8 שניה ויש מצב שנוריס היה עוקף את מקס בפיט. במצב כזה המרוץ עשוי להסתיים כאשר מקס מנצח ונוריס אחריו, אבל נוריס לפחות יכול לתת קרב. פיאסטרי היה מסיים ככל הניראה שלישי או רביעי, אבל הוא ממילא מפגר במרוץ האליפות. מקלארן לא בחרו באופציה הזו כי היא מקפחת את פיאסטרי ובמקלארן לא מקפחים נהגים.
- אף נהג מקלארן לא נכנס לפיט. מקלארן בחרה באופציה הזו בגלל שהיא הוגנת, שיוויונית, ולא מפלה אף נהג לרעה. הבעיה עם האופציה הזו היא שהיא הכי גרועה. בהקפה השביעית כל המכוניות נכנסו לפיט (למעט אוקון אאל"ט) למעט שני המקלארנים. המשמעות של עובדה זו היא שבהקפה השמינית, עדיין תחת SC, הסדר היה: פיאסטרי, נוריס ומקס. אבל בשלב הזה, כששלושתם צמודים במירוץ שלמעשה אותחל מחדש – מקלארן היו חייבים לבצע שתי עצירות לכל נהג, ומקס – רק אחת. החלפת צמיגים בקטאר לוקחת כ 24 שניות (כולל הזמן שהנהג מבלה בפיט תחת הגבלת מהירות). למעשה בשלב זה מקס הוביל על פיאסטרי ב 25 שניות. זה כל הסיפור. מאותו רגע כל מה שנותר היה למקלארן לעשות זה לקוות שתהיה עוד SC, מה שלא קרה, ולהאיץ בנהגיה לפתוח פער של 25 שניות על מקס, מה שהיה מחוץ להישג יד, למרות יתרון המהירות של מקלארן בקטאר.
הסיפור של המירוץ בקטאר הוא הסיפור של מקלארן. הם ללא כל ספק יזכו בגביע ההגינות של 2025 (אם רק היה כזה), אבל בכלל בכלל לא בטוח שהם יזכו באליפות הנהגים.
אנחנו מגיעים למרוץ האחרון באבו דאבי כשמקס מפגר ב 12 נקודות אחרי נוריס. נוריס צריך לסיים שלישי כדי להבטיח לעצמו את האליפות ולא להיות תלוי באף נהג אחר.
אם נוריס מסיים רביעי, ומקס מנצח – מקס אלוף העולם.
בקטאר מקס ניצח ונוריס סיים רביעי.
ההימור שלי לאבו דאבי: מקס אלוף העולם, מקלארן הולכים לישון בשקט בידיעה שם לא היפלו אף נהג לרעה. הם כן היפלו את ורסטפן לטובה, אבל מקס לא נוהג במקלארן וזה כנראה בסדר מבחינתם.
נקודה למחשבה: מקס מפגר באליפות ב 12 נקודות .בברצלונה הוא קיבל עונש עקב ההתנגשות המכוונת שלו בראסל, מה שהוריד אותו מהמקום החמישי אל המקום העשירי. בכך הוא איבד תשע נקודות. בהחלט יכול להיות שאותו מהלך של מקס בברצלונה עלה לו באליפות.
