בסיכום סוף השבוע של אוסטין בולט לו לתפארת רק שם אחד, שהטביע את חותמו על כל האירועים, בעוד אחרים כושלים כמו רוקיז, או סתם נראים על המסלול כבני תמותה לא מוכשרים במיוחד.
מקס ורסטפן
כבר התרגלנו לזה ממקס, הוא תמיד בשיאו, כמעט לא מבצע טעויות. כך גם היה באוסטין. לקח את הפול לספרינט, ניצח את הספרינט. לקח את הפול למרוץ וניצח גם בו, כאשר אף נהג אחר לא מאתגר אותו.
אפשר לטעון שלמקס היה גם מזל, בכך שלקלר האיטי עבר בזינוק את נוריס ומנע ממנו לאתגר את מקס, אבל אין לזה באמת קשר למזל. נוריס כשל בזינוק, לקח קו מוזר, שאיפשר ללקלר ליהנות מן ההפקר.
צריך לנסות לדמיין את רד בול ללא מקס ורסטפן. אני בספק אם יש נהג כלשהו על הגריד שיכול להביא תוצאות. להערכתי ללא מקס, רד בול היא קבוצת מיד-פילד שלא במיוחד מעניינת אף אחד.
אני גם אסתכן ואומר שכשנותרו חמישה מרוצים (כולל שני סופי שבוע של ספרינט) – ורסטפן הוא לא רק עמוק בתוך מאבק האליפות, הוא הפייבוריט.
מקלארן
במקצה הדירוג לספרינט, מקלארן הענישו את נוריס על התאונה שהוא גרם לה עם פיאסטרי בזינוק למרוץ בסינגפור, בכך שנתנו לפיאסטרי לצאת אחריו, אל המסלול שהיה ברור שהתנאים בו משתפרים. זה כנראה עלה לנוריס בפול. צריך לקרוא את זה כדי להאמין. מקלארן עדיין זחוחים. עדיין חושבים שהאליפות תוכרע רק בין הנהגים שלהם. בראון וסטלה ממשיכים לשחק את התפקיד של אלוהים, תוך כדי זה שהם מתעלמים מהמוות השחור שמאיים עליהם, בדמותו של ורסטפן.
ההמשך ידוע. הפניה הראשונה באוסטין מועדת לפורענות. הכניסה אליה מאוד רחבה והיציאה ממנה צרה, בעיני זה תכנון גרוע. במרחק שלוש שעות טיסה מ COTA נמצא שדה התעופה של קליבלנד שאירח בעבר לא מעט מרוצי אינדיקאר. כולנו מכירים שיקולי נדל"ן, ובכל זאת מוטב היה למתכנני המסלול באוסטין להביט בלייאאוט של מסלול האינדי בקליבלנד.
הפניה הראשונה במירוץ הספרינט גבתה הפעם את שתי מכוניות המקלארן והשאירה את מקס לקחת את הניצחון בקלות, למרות שלקלר זינב בו למשך מספר הקפות.
אבל המחיר היה הרבה יותר גבוה מאשר סגירת פער הנקודות. בסופי שבוע של ספרינט יש רק מקצה אימון אחד, והקבוצות אוספות מידע קריטי מירוץ הספרינט. מקלארן איבדו את המידע הזה, וככל הנראה הפרט הקריטי ביותר בו היה רמת שחיקת לוח הטיטאניום שבתחתית המכונית, מה שאילץ אותם להריץ את המכונית במרוץ במרחק גדול יותר מהקרקע ממה שהיו אולי יכולים, ופגע בביצועים.
נוריס זינק שני למרוץ, פיאסטרי זינק שישי (על כך בהמשך), ושניהם סיימו כמעט באותה צורה, שני וחמישי. נוריס בילה אחרי לקלר לא מעט הקפות והצליח לעקוף אותו פעמיים, אבל הפסיד בדרך המון זמן, מה שמנע ממנו לקרוא תיגר על ורסטפן. ניסיונות העקיפה של נוריס מבחוץ היו מאוד נאיביים וברור לגמרי שה race craft שלו הוא נקודת חולשה בולטת, אבל יש עוד בעיה.
פורמולה אחת
בשנים האחרונות ה FIA וליברטי עשו עבודה טובה במה שנקרא "שיפור ההצגה". המרוצים צמודים יותר, לעיתים יש אסטרטגיות שונות שמביאות לסיום מותח, אנחנו רואים מצבים שבמהלך השנה התמונה משתנה (דבר שבעבר כלל לא היה) וקרו עוד דברים טובים שמביאים לספורט עוד קהל.
אבל זה רק מסך עשן שמסתיר את הבעיה הענקית של פורמולה אחת:
אי אפשר לעקוף.
מרוץ אחרי מרוץ, אנחנו רואים מכונית עוקבת אחרי מכונית אחרת כשברור שהיא מהירה ממנה, ללא יכולת לעקוף. האשמה נעוצה כמובן ברגישות של המכוניות לאוויר המלוכלך שמגיע מהרכב המוביל. זו בעיה מוכרת שפשוט הורסת את המרוצים. בסופו של דבר זו תחרות של מהירות. הנהג המהיר ביותר אמור לנצח. זה הרעיון. יש לנו חריג בדמות מונאקו, אבל פורמולה אחת הפכה להיות ארוע דו שלבי: מקצה הדירוג הקובע במידה רבה את תוצאות המרוץ, מגבלה שניתן להתגבר עליה רק בפניה הראשונה או לכל היותר בהקפה הראשונה.
כמובן שכן יש עקיפות, אבל מעט מאוד, מעט מדי.
ב 2026 הכל משתנה, לא יהיה DRS ויהיו כלים אחרים.
אני חסיד קטן מאוד של מערכת ה DRS, אבל הטרגה מוקדמת יותר שלה בספא ובאוסטין, היו מאפשרות לצדק לקרות על המסלול.
פיאסטרי
עד לפני מספר מרוצים פיאסטרי היה יציב כסלע. סיפק את הסחורה מרוץ אחרי מרוץ ולא ביצע אף טעות. במרוצים האחרונים אנחנו רואים פיאסטרי אחר. מרבה לשגות, ומתנהל לו לאורך המרוץ מבלי יכולת להשפיע על התוצאה. אין לי הסבר לתופעה הזו, והיא מזכירה לי יותר מכל את תקופת הדיכאון שתקפה את מיקה האקינן ב 2001. אירוע לא מוסבר. אני מקווה שפיאסטרי יתאושש, בעיקר מכיוון שאני חושב שהוא היחידי שיכול לאיים על מקס.
רד בול.
כריסטיאן הורנר לא נמצא ברד בול כבר שלושה חודשים, ועדיין דומה שרוחו, רוח המפקד, עדיין משפיעה על הקבוצה. הורנר היה הנבל האולטימטיבי בF1, וביצע את התפקיד הזה בשמחה ובמסירות. כך למשל, הוא תמך תמיכה עיוורת בכל מהלך שורסטפן ביצע, גם כשאלו חצו כל קו אדום. המניע לכך היה תמיד ברור – ורסטפן הוא הנכס הכי יקר של רד בול, אבל הורנר לא היה חייב להתנהג בצורה הזו. הוא פשוט היה מאוהב בפוזיציה הזו.
הורנר פוטר ביולי, ובמקומו הוצב לורנט מאקיס, אדם בעל אופי שונה לגמרי, שנראה שמעדיף להתעסק בעשייה, ואינו צמא לאור הזרקורים.
בפורמולה אחת, כל יתרון, קטן ככל שיהיה – חשוב.
בעידן שבו מרוצים מוכרעים בפניה הראשונה, לזינוק יש חשיבות קריטית. הקבוצות מנסות למקסם את המיקום בגריד וכל סנטימטר נחשב. בכל עמדה בגריד מסומן קו שלמכונית אסור לעבור אותו. חריגה מביאה לעונש מיידי. מצד שני – הנהגים רוצים לזנק מהנקודה הקדמית ביותר. הבעיה היא שלנהגים יש קו ראיה מאוד מוגבל, עקב מבנה הרכב וגם בגלל היכולת המוגבלת שלהם להביט הצידה, עקב מערכת ה HANS שמותקנת על הקסדה. על מנת להתגבר על המגבלה הזו, חלק מהקבוצות מדביקות מראש סרט דביק על קיר הפיט, כדי לייצר לנהג נקודת ייחוס שלפיה הוא יכול להציב את הרכב בנקודה הקדמית ביותר על עמדת הגריד, מבלי לחרוג ממנה.
מקלארן היא אחת הקבוצות שמשתמשות בשיטה הזו. מתברר היו מספר מקרים בהם מכונאי של רד בול פשוט הסיר את הסרט הדביק מהקיר, על מנת לחבל בזינוק של נהגי מקלארן. באוסטין רד בול חזרו על המעשה הזה, אבל מקלארן, שכבר סבלו ממנו, השתמשו הפעם בסרט חזק יותר, מה שגרם למכונאי העבריין של רד בול לבלות יותר זמן בנסיונות הסרת הסרט הדביק.
התקנות קובעות שאסור לאנשי צוות להיות על הגריד לאחר שהמכוניות עזבו אותו להקפת החימום, ואותו מכונאי עבר על תקנה זו (אם כי ככל הנראה הוא לא ממש ירד למסלול אלא הסיר את הסרט כשרק פלג גופו העליון חורג מהמחסום). זוהי עבירה ברורה ורד בול נקנסו בסכום של 50,000 יורו בעקבותיה.
כאן זה הופך להיות מעניין. רד בול נקנסו כי עברו על התקנה הזו:
12.2.1.i Failure to follow the instructions of the relevant officials for the safe and orderly conduct of the Event.
אבל שני תתי סעיף מתחתי נמצאת התקנה הזו:
12.2.1.l Any infringement of the principles of fairness in Competition, behaviour in an unsportsmanlike manner or attempt to influence the result of a Competition in a way that is contrary to sporting ethics
בתרגום לעברית:
כל הפרה של עקרונות ההגינות בתחרות, התנהגות באופן שאינו ספורטיבי, או ניסיון להשפיע על תוצאת תחרות בדרך שהיא מנוגדת לאתיקה הספורטיבית.
אני קורא במרחבי הרשת תגובות מאוד מקלות לגבי העבירה של רדבול, גם מצד פרשנים מאוד בכירים ומוערכים.
דעתי שונה.
מה שקבוצת רדבול עשתה זה מעשה שנועד בפשטות לחבל במרוץ של קבוצה אחרת, ולא סתם לחבל -לחבל בשלב הכי קריטי של המירוץ – בזינוק. בבחריין נוריס נענש בדיוק על זה – חריגה מקו הזינוק.
חמור מכך, אין פה תקרית בין נהגים, אירוע כזה או אחר ששנוי במחלוקת. שום נהג לא מעורב כאן, אלא פשוט חבלה מכוונת. לדעתי אירוע כזה לגמרי נכלל בתקנה 12.2.1l ויש לפעול נגדו בחומרה.
עונש מוצדק יהיה לדעתי חמישה מקומות בגריד בזינוק למרוץ הבא – לשני נהגי רד בול, שכן זו עבירה של הקבוצה, לא של נהג.
אין שום סיכוי שהקבוצה תקבל עונש כזה. ל FIA יש היסטוריה כמעט אינסופית של פסיקות הזויות ומוטות. יש לכך אינספור דוגמאות, שמה שמאחד אותן הוא המגמה, מצד אחד, להעניש בחומרה כשזה מקדם אליפות צמודה (למשל העונש ששומאכר קיבל בסילברסטון 1994 – פסילה משלושה מרוצים עקב אי הישמעות לדגל שחור)
ומצד שני להעניש בצורה זניחה כשענישה חמורה עשויה לפגוע במאבק האליפות ( למשל העונש שקיבל שומאכר לאחר ההתנגשות המכוונת שלו בוילנב במרוץ האחרון ב 1997 – פסילת כל הנקודות מהעונה מבלי לשנות את התוצאות של המרוצים – ללא עונש ל1998).
כשמוטלים על הכף מליוני דולרים בדמותם של רייטינג בטלוויזיה ובשרותי הסטרימינג, עשיית צדק אינה גורם משמעותי. לרד בול יש את הנהג הטוב ביותר על הגריד, בפער. הם לא צריכים להשתמש בטקטיקות מלוכלכות. מיותר. ומגעיל.
